הכנת שמיכות / מזרונים מצמר כבשים
סדנא בת יומיים וחצי לתפירת שמיכות או מזרונים מצמר,
ואירוח בעיירה הבדואית שגב שלום.
בסדנא זו תהיה לנו ההזדמנות ללמוד איך מכינים שמיכות ומזרונים כאלה בעצמנו.
נתחיל את הסדנא אחר הצהרים של היום הראשון, בקניית בד ותפירתו אצל עושה השמיכות השכונתי.
(אפשר גם להביא בד או ציפה מהבית)
בהמשך ננפץ את הצמר, ונלמד איך לפזר אותו בצורה שווה על השמיכה, ואיך לתפור אותה.
מערימים את הצמר לשמיכות
פאיזה ורותי עובדות יחד
מעבר ללימוד תהיה לנו חווית האירוח בעיירה הבדואית שגב שלום, ממש ליד באר שבע. נתארח ונאכל אצל פאיזה בבית, ומן הסתם תהיינה הזדמנויות לפגוש נשים בדואיות נוספות מהשכונה
(בהקשר זה – מה שקורה קורה בספונטניות, אין הבטחות, אבל עד עכשיו לא התאכזבנו… היה תמיד מקסים ומרתק )
עם ילדות השכונה
המארחת והמורה שלנו: פאיזה אבו עמרה, משבט העזאזמה – מומחית באריגה בדואית מסורתית, ובמלאכות רבות אחרות. היא דוברת ערבית בלבד.
הסדנא מיועדת לקבוצות של 8-15 משתתפים\ות. מדי פעם אני מפרסמת מועדי סדנאות המיועדות להרשמה ליחידים\ות. להרשמה לרשימת התפוצה לחצו כאן
מחיר הסדנא: 650 ש"ח למשתתפ\ת, כולל לימוד, תרגום, אוכל ולינה, לא כולל חומרים.
מחיר החומר תלוי בגודל של מה שרוצים להכין. הצמר – כ-80 ש"ח לשמיכה גדולה או למזרון, והבד – לפי גודל השמיכה. זוגות שמכינים יחד שמיכה אחת (מומלץ מכל הבחינות) יקבלו הנחה משמעותית.
תפירת מזרונים אורכת פחות זמן באופן משמעותי, וקבוצות המעוניינות בסדנא יומית לתפירת מזרונים או כריות בלבד מוזמנות לתאם יום. במקרה כזה המחיר למשתתפ\ת יהיה 350 ש"ח.(ללא חומר)
הערה: העבודה מצריכה ישיבה על הקרקע.
סדנא זו, כאחרות, נערכת על מנת לתמוך ולעודד שימור המלאכות המסורתיות אשר נזנחות בשל השינויים המהירים באורח החיים.
השתתפות בסדנה היא השתתפות במאמץ להחיות מלאכות אשר נמצאות בסכנת העלמות. אחת ממטרות הסדנא היא לעורר עניין גם בקרב בנות השבט הצעירות שלא מכירות חלק זה של המורשת שלהן.
הערה חשובה: ביטול השתתפות משלשה ימים לפני הסדנא ואילך יחוייב בתשלום חצי ממחירה. ביטול ברגע האחרון, או ביטול שיגרום לכך שמספר המשתתפים\ות ירד אל מתחת למינימום יחויבו בתשלום מלא.
מהתרשמויותיהן וחוויותיהן של המשתתפות בסדנא:
קשה לי לתאר במילים את החוויה שלי בסדנא, כי כל העניין הוא להיות ולחוות – אין לזה תחליף. אי אפשר לדמיין את זה או להסביר בתאוריה. חייבים להתבונן, ללמוד ולעשות.
מעבר לחווית ההכרות עם פאיזה המקסימה והמרשימה, החוויה של העבודה על השמיכה מאד מחזקת. פשוט עושים. כן יצא לי, לא יצא לי – אין דבר כזה. פאיזה אמרה לנו :- אם עשית בצק את צריכה גם לאפות אותו. אז במשך יומיים וחצי אפיתי שמיכה.
התעייפתי, נהניתי, ועכשיו אלך להתחמם לי בשמיכה שעשיתי. תודה ליונית שמעניקה לנו חוויות בלתי נשכחות, ומספקת לנו הזדמנויות לעבור לזמן אחר ולמימד אחר ולחזור קצת אחרים הביתה.
רותי
"הרגשתי שאני שותפה למשהו מאד מאד מיוחד. זמן ומימד אחר שאני לוקחת איתי הביתה.
מבחינתי בתור חוויה זה היה מושלם.
שאלתי את עצמי אם השמיכה היא אמצעי או מטרה. חוויתי את השמיכה כאמצעי.
מה שריגש אותי במיוחד זו החברותא, כי ברור שהדברים האלה זה לא אינדיווידואליסטי אלא פעילות קהילתית,
ויש פה נשים מרתקות, ממש לא הזויות. (לפני הסדנא קצת חששתי , וגם אמרו לי שאני הולכת לאיזו פעילות הזויה, ובטח כולם שם יהיו הזויים)
נהניתי לראות את ההתנהלות בתוך הבית. האוכל סקרן אותי, כל דבר שעשינו היה מעניין. מאד ריתק אותי המעמד של הנשים וההשרדות בתוך העניין המרכב של המשפחות."
ניצה
"המפגש עם הנשים היה מאד אמיתי. הוא גרם לי להבין שבאמת שכחנו את זה. שכחנו את הבסיס הזה, שפעם אשה, או כל בן אדם ידע לעשות לעצמו את הכל. היום אנחנו לא יודעים כלום. פסיק אחרון אולי. רק לסרוג את החוט שמישהו אחר כבר הכין. או המכונה. הלימוד הזה היה יפהפה ונפלא. "
מיכל
"קיבלתי זמן איכות. מאד נהניתי. תודה. בחיים לא הייתי מגיעה לפה, לכפר הזה, אם לא היתה לי ההזדמנות של הסדנא הזאת. וזה היה מפגש מאד אותנטי כי אין פה את המקום הזה, המסודר, שהוא מקום לסדנאות, וזאת חוויה הרבה יותר חזקה של להכנס אליה הביתה ולהיות שותפות ממש בחיים שלה. ותמיד אנחנו נוסעים לחו"ל לראות כלמיני אנשים שעובדים בכלמיני מקומות, והנה, בעצם יש לנו את זה פה מתחת לאף."
גלית
"מרגש להכין את המזרון של הבן שלי במו ידי. אפילו הוא הצליח קצת להתלהב מהרעיון. הרגשתי מאד נועזת לנסוע ולבוא לסדנא הזאת, והיה כדאי"
ענבר
"למדתי המון מכל הדברים הקטנים האלה שבכלל לא קשורים לשמיכות. איך חיים ואיך מכניסים אותנו הביתה. זאת דרך נהדרת למפגש בלתי אמצעי ואותנטי לגמרי , שלא משתדל יותר מדי.סדנא כזאת מפתחת את המיומנות של ההתבוננות, הרבה מעבר לטכניקה".