קודם כל תודה רבה לכל אלו שבאו לבי המלאכה בשלשת השבועות האחרונים,
פירגנו, נהנו, התפעלו וקנו.
בית המלאכה בלטם צריך להיסגר בגלל בעיות של קיבוץ לטם עם מנהל מקרקעי ישראל.
זה לא קשור אלי ישירות, ואת האופן שזה קשור לכל אזרח ואזרחית
אפשר להביע בהפגנות על צדק חברתי …
בית המלאכה עצמו היה עבורי הגשמת חלום. יצרתי מקום מקסים, שנתן השראה לרבים ולרבות,
ואפשר לי ליצור וללמד בתנאים נפלאים. אני מודה ומברכת על כך,
אבל מה שאני רוצה לעשות יותר מכל, ו\או מה שאני חושבת שהכי הכי חשוב שאעשה
הוא ללמוד מכמה שיותר זקנות וזקנים שלא העבירו את הידע שלהם הלאה,
ואת זה לדעתי עשיתי מעט מדי בשנים האלו .
לא הצלחתי להשיג מימון מאף קרן או גוף בעל עניין ויכולת תקציבית,
ולבד – ללא תמיכה וללא שותפים\ות בעלי יכולת – הייתי די מוגבלת.
כמו רבים ורבות נכנסתי למבוך הפרנסה כדי לשלם שכירות, וחשמל, ומס יישוב ומס שמירה,
ואז כבר לא נשאר זמן לדברים שהכי חשובים לי…
לכן סגירת בית המלאכה היא גם ברכה בעיני, כי זו הזדמנות להפסיק.
אחרי שש שנים – שמיטה.
זמן להפסקת המירוץ, לפסק זמן מועיל, ולחיפוש איטי אחר בעלות ובעלי מלאכה,
אחרי מלאכות שאולי עוד לא שמעתי עליהן,
ורעיונות חדשים לשיתופי פעולה.
לפני חמש עשרה שנה, יצאתי לטיול רגלי מהרי ירושלים לדרום הר חברון.
שם עשיתי "סטאז" רציני בטוויה ואריגה.
את חוויותי מהטיול הזה, שהיה עבורי חוויה משמעותית ביותר
העליתי לאתר ואפשר לקרוא זאת כאן
(ארוך אך מעניין, וסליחה- אין תמונות. לא היתה לנו מצלמה.)
מאז, בכל פעם שמסתיימת תקופה במקום מסויים, זה מה שאני עושה:
טיול רגלי עם אתון.
כך גם הגענו ללוטם, לפני שש שנים בדיוק
עם אתוננו תון תון אחרי שנה שלמה של נדודים בארץ.
בארצות הגליל
את חוויותי סיכמתי, והעליתי לאתר, ואפשר לקרוא זאת כאן
וזה גם מה שאנחנו מתכננים עכשיו. כפי שהגענו כך גם לצאת…
לכן גם כתבתי במייל הקודם שאנחנו מחפשים מחסן –
כדי לשים בו את כל חפצינו מהבית ומבית המלאכה.
אנחנו חושבים לצאת מיד אחרי ראש השנה
(אחרי סיור הפרמקלצ'ר הבינלאומי בארץ, בו אעביר הרצאה על שימור מלאכות)
ולרדת לכיוון עמק הירדן לקראת החורף.
הכוונה שלי להמשיך ללמד וכן להעביר הרצאות וסדנאות
גם בהיותנו בדרך, כשיתאפשר.
איך בדיוק זה יקרה אין לי כרגע מושג.
לשמחתי אני מתנתקת מהמחשב, (לא, לא ניקח איתנו שום צעצוע אלחוטי)
אבל לומדת לשלוח "חדשון"
כך שמדי פעם,אם נתארח במקום עם מחשב אוכל לעדכן .
תהיה לנו שעת קשר פלאפונית פעם ביום,
ובסך הכל נשמח להיות בקשר.
יותר מזה- אם קריאת מה שכתבתי עשה לכן\ם ממש חשק
ואתן\ם רוצים\ות להצטרף – דברו איתנו.
אפשר יהיה לבקר אותנו, וכשנהיה במקום שיאפשר –
ניתן יהיה גם ללמוד מלאכות.
אני מניחה שתהיה לי נכונות ללמד גם בקבוצות קטנות.
בשבועות האחרונים ניסיתי את זה בבית המלאכה והיה מוצלח מאד.
עד ה-15 בספטמבר אני זמינה במייל ובטלפון 04-6787158
אחר כך עדכונים יהיו בפלאפון 050-6962403.
בשביל האימונים, אשלח עוד "חדשון " לפני שנצא,
ואחר כך יהיה קצת שקט ממני…
להשתמע
יונית
אהלן יונית, ממש עכשיו כתבתי לך על התעניינותי אך כרגע קראתי את החדשות.
שמחה לקרוא שאת יוצאת לדרך חדשה למרות שעבורי זה אומר שיהיה לי יותר קשה להגיע אלייך. כל דבר בזמנו.
אשמח אם תחזרי אליי במייל בכל אופן עם תשובה כשתדעי משהו חדש . לי אין מספר פלאפון פשוט..
תודה רבה ודרך מרתקת ומוצלחת, עדי
יונית יקרה, אני ממש מתרגשת בשבילך ! יישר כוח על הנועזות שלך ועל האוטנטיות שבה את חיה את חייך. מברכת אותך במסע מוצלח, מרתק ומעשיר, שתצליחי למצוא, ללמוד ולשמר עוד כמה מלאכות, ושבתום המסע תמצאי את המקום הראוי שבו תוכלי להמשיך את מפעלך.
חיבוק
תמר
שלום יונית,
האתר שלך ממש מקסים. כל הכבוד על העשייה. אני מאחל לך בהצלחה בהמשך המסע ואני מאחל לך ליקוט ידע פורה ומהנה.
בהצלחה
אבנר
משתוקקת לצאת למסע כזה לחיות בטבע מהטבע.מתפללת לאלוקים שיזכה אותי. בנתיים פשוט מקנאה.. כל הכבוד לך.