מהצמח לצבע – על הפקת צבעים מצמחים.

 

(המאמר נכתב במקורו בשנת 2011  עבור המגזין גן ונוף, ופורסם בו)  www.ganvnof.co.i

l

צמחים רבים אוצרים בתוכם סודות נפלאים. אנו מכירים כמובן צמחי מאכל , צמחים המשמשים להכנת משקאות, לתבלין, למרפא, עצים לבניה ולהסקה, וצמחי סיבים להכנת חבלים ולבוש. בעבר, גם את הצבעים הפיקו מן הצומח.

 

עניין עתיק

משך אלפי שנים הטבע סיפק את חומרי הצביעה – לשטיחים, ללבוש, לציורים, ולכל דבר אחר אותו רצו לצבוע. צמחים מסויימים טופחו וגודלו במיוחד כצמחי צביעה, והתוספת "טינקטוריה" בשמם הלטיני, ו"הצבעים" בשמם העברי מעיד על כך. למשל – פואת הצבעים, רכפת הצבעים ,קורטם הצבעים ואיסטיס הצבעים, שהיו בין הצמחים החשובים להפקת שלשת צבעי היסוד – אדום, צהוב וכחול. המשנה מזכירה חלק מצמחים אלו בשמם, וההלכה היהודית מתעסקת בשאלה אם מותר להשתמש בהם בשנת שמיטה, כיוון שחלקם היו גידול חקלאי מן המניין.

 

 

 

 

 

 

 

 שרשי פואת הצבעים הם מקור מסורתי וקדום להפקת צבע אדום. הצמחים  צריכים להיות באדמה  לפחות שלש שנים לפני שהצבע שבתוכם "מבשיל" וניתן להשתמש בהם לצביעה.  בגינתי בלוטם גידלתי אותם בעציץ, ובתמונות ניתן לראות את הוצאתם ואת הצביעה בהם.

 

 

 

הצביעה בצמחים דרשה ידע והתמחות, ומלאכת הצבע היתה מלאכה נפרדת בפני עצמה. בגד צבוע היה יקר יותר מבגד שאינו צבוע. ייתכן שצביעות מסויימות נעשו גם בבית, בידי הנשים שהתעסקו בהתקנת הלבוש לבני ביתן, אך אלו היו מן הסתם בגוונים נחשבים פחות מאשר אלו שנצבעו בידי בעל המלאכה המומחה, ששמר את סודות מלאכתו לעצמו. צמחי בר רבים יכולים אמנם לתת לנו בסיר הצביעה גווני צהוב ירקרק ובז', אבל לצבוע באדום, כחול, ירוק עז וסגול – זה כבר עניין אחר, ובדרך כלל לצורך הפקת צבעים אלה השתמשו הצבעים בצמחים שנזכרו קודם, שהיו צמחים אשר גודלו במיוחד למטרה זו ואף יובאו מארצות רחוקות. הצבעים אותם לבשת לא היו סתמיים ובמקרים רבים הם היו סמלי מעמד, וצבעים מסויימים נשמרו למלכים, אצילים ורמי מעלה .

פרט לצמחים, שמשו לצביעה גם חלזונות ימיים וכנימות. זה היה המקור לצביעת התכלת, הארגמן והשני. צבעים אלו היו יקרים לאין ערוך, ונדירים יותר מן הצבעים שמקורם בצומח.

 

הלך ונעלם

גילוי הצבעים הסינטטיים לפני כ-150 שנה איפשר להפיק צבעים עזים בזמן קצר ובמאמץ מועט, ועד מהרה הצביעה הטבעית, על הידע הרב שבה – נזנחה. ברב המקומות , גם בכאלה שבהם היתה אמנות פורחת של צביעה האמנים העדיפו לנטוש את התהליך הטבעי והארוך, ולפנות אל הצביעה הסינטטית, הנותנת סיפוק מיידי. הצבעים הסינטטיים הלכו והשתפרו עם השנים, ומילאו את העולם בצבעוניות עזה וזולה. היום לא נעלה בדעתנו, שחולצה כחולה תהיה יקרה יותר מחולצה לבנה רק בגלל העבודה המרובה שהושקעה בצביעתה.

 

עניין אישי

ב1993 התחלתי לעשות נסיונות בצביעה טבעית מתוך רצון להבין את התהליך ששימש לצביעה בעבר. עד מהרה גיליתי שזהו עולם קסום, ונשביתי בו.  צבעתי בעיקר צמר, שהיה החומר העיקרי ששימש בעבר ללבוש בארץ. צמר ומשי נצבעים בצמחים בקלות  יחסית לסיבים מן הצומח, אותם קשה יותר לצבוע. מאז ועד היום הפקתי צבעים מעשרות צמחים שונים. בצבע הטבעי יש משהו חי, והגוונים המתקבלים נראים רכים, נעימים לעין, ולא מוחלטים. הם תמיד משתלבים זה בזה באופן הרמוני. לאחרונה אני צובעת גם סיבים מהצומח, כמו כותנה פשתן וויסקוזה, ועושה נסיונות בטכניקות שונות של צביעה, גם לבגדים שאינם מצמר. אך כאמור – התהליך יותר ארוך ומורכב משלבים רבים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עניין מרכב

תהליך הצביעה בצמחים ארוך יותר מאשר הצביעה באבקות סינטטיות, ובדרך כלל יש כמה שלבים בצביעה, עד להשגת הצבע הסופי. אבל הסיפוק גדול יותר, התוצאות מעניינות יותר, והרעילות – כמעט תמיד נמוכה יותר- לנו לאדמה ולמים. (צביעה כימית יוצרת זיהום סביבתי ברור. הצביעה הטבעית אינה בהכרח "לא מזהמת",שכן חלק מהחומרים שיכולים לשמש כצרבנים הם רעילים. אבל בידינו הברירה – באילו חומרים להשתמש או לא להשתמש, ולאן ואיך לשפוך את השאריות. חלק מן החומרים בהם משתמשים – אלום ונחושת למשל, עשויים להיות מועילים לצמחים מסויימים באדמות מסויימות והם אף נמכרים במשתלות.)

הרבה גורמים משפיעים על הצבע שמתקבל – מקור המים  בהם אנו משתמשים, החומר ממנו עשוי סיר הצביעה שלנו, העונה ואף השעה ביום בה נקטפים הצמחים, וכמובן – האדמה בה גדלו. כל זה גורם לכך שקשה לחזור על אותו הגוון במדוייק, וקשה לצפות מראש מה בדיוק נקבל. תמיד יכולות להיות הפתעות, ולא פעם קרה לי שציפיתי, בעקבות נסיונות העבר לקבל כתום, אבל באופן מפתיע קיבלתי חום…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תהליך הצביעה

צמחי הצביעה נחלקים לשלש קבוצות

1- צמחים לצביעה ישירה –צמחים אלו יעבירו את צבעיהם לחומר הנצבע בבישול פשוט. כלומר – אפשר להכניס לסיר את הצמח ואת החומר אותו רוצים לצבוע, לכסות במים, לבשל, ו… יש לנו חומר צבוע בצבע עמיד ויציב.

לצערינו זוהי קבוצה קטנה של צמחים. מי שנמנה עליה למשל הוא הרימון, אגוז המלך ואגוז הפקאן, ומיני אקליפטוס מסויימים.

 

2-צמחים לצביעה בעזרת "צרבן"-

הצבעים בצמחים אלו נזקקים לחומר עזר על מנת להיקשר אל החומר הנצבע. חומר זה מכונה "מורדנט" (מלטינית – לנשוך) בעברית קראתי לו "צרבן". הוא נקשר אל הסיבים של החומר הנצבע והצבע נקשר אליו. מרבית המורדנטים הם מלחי מתכות כמו מלחי אלומיניום, נחושת, ברזל ובדיל. רב הצמחים המשמשים לצביעה שייכים לקבוצה זו.

כפי שהזכרתי השימוש בצרבנים יכול להיות בעייתי מבחינה אקולוגית. כרום, למשל, שהוא אחד הצרבנים המשמשים בתעשייה – הוא חומר רעיל ומסרטן, ולמרות שיכול להיות יעיל – אני נמנעת משימוש בו.                                                                                                       מלחי מתכות אחרים עשויים להיות רעילים גם הם ויש להשתמש בהם בזהירות ובאחריות.

 

3- צמחים לצביעת חיזור- חימצון.

הצבע של צמחים אלו אינו מסיס במים, וצריך למצות אותו בתהליך תסיסה, תוך שליטה במידת החומציות של הנוזל.

הצבע מתקבל רק לאחר חשיפת  החומר הנצבע לאויר, והתחמצנותו. על קבוצה זו נמנים האינדיגו ,איסטיס הצבעים, והתכלת הצורית. (שמקורה מן החי – מחלזון ימי.) הצבעים המתקבלים הנם יפים ויציבים במיוחד.

תהליכי החיזור – הוצאת האויר מן התמיסה כרוכים פעמים רבות בשימוש בחומרים כימיים.

בסרטון הזה   https://www.facebook.com/yonit.traditionalcrafts/?fref=ts    תוכלו לראות  נסיון מוצלח לצביעה תוך שימוש בחומר טבעי ומצוי ביותר….

 

תהליך הצביעה באופן כללי מאד ( עבור צמר או משי) בשלב הראשון יש לצרוב את החומר הנצבע על ידי בישולו בצרבן הנבחר.

השלב השני  – בישול או השריית הצמח – עם או בלי החומר הנצבע. ההחלטה על כך תלויה בצובע\ת. למשל – אם חלקיקי הצמח עלולים להסתבך בחוטי הצמר, עדיף לבשל את הצמח בנפרד, ואת הצמר לבשל בנוזל המסונן. משך הבישול תלוי בצמח ובגוון הרצוי. לא תמיד בישול ארוך או חום גבוה משפרים את הצבע, לפעמים ההפך הוא הנכון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השלב השלישי – קירור במי הצביעה ושטיפה יסודית של החומר הנצבע, או – שינוי הצבע על ידי "משנה צבע", שיכול להיות אחד ממלחי המתכת שהוזכרו קודם או חומר המשפיע על חומציות המים

 

לתיאור כללי זה יש יוצאים רבים מהכלל, אבל עבור הצובע\ת המתחיל\ה – אפשר להתחיל בכך. את הנסיונות הראשונים אני ממליצה לעשות עם קליפות רימון (הקליפות יכולות להיות יבשות או טריות ללאהפרי) או קליפות של אגוזי פקאן או מלך. (הקליפות הירוקות, הרכות). הצבענים בצמחים אלו חזקים וישירים, ואין צורך ב"צרבן". שימו  בסיר עם מים קליפות (במשקל של לפחות חצי ממשקל החומר הנצבע) השרו קודם את מה שברצונכם\ן לצבוע, והוסיפו לסיר. הביאו לסף רתיחה, ושמרו על מצב זה כחצי שעה. צפו בתוצאות, ו…תהנו. בהצלחה!

וזה לא יורד בכביסה?

בסופו של דבר תמיד קיימת השאלה אם הצבע יציב. ובכן, לאחר ששטפנו היטב במים, ולפעמים גם בסבון (מה שעשוי לשנות את הצבע אם הוא רגיש לשינוי חומציות) רב הסיכויים שהצבע הנשאר יהיה עמיד בכביסה עדינה ביד.

יציבות באור השמש היא בעייתית יותר, ולא לכל הצבעים אותה עמידות. יש, באמת, שדוהים לאחר זמן לא רב, ומרבית הצבעים ידהו משך הזמן באור שמש חזק.  דבר זה נכון גם לצבעים הסינטטיים. אני לובשת בכל חורף אפודה שסרגתי לפני 15 שנים מצמר שצבעתי אז. אמנם יש הבדל בין צדה הפנימי, שלא ראה שמש, לצידה החיצוני, אבל היא עדיין צבעונית.

בסיכומו של דבר, אני מוצאת שהצביעה הטבעית מרתקת, מפתיעה, ומהווה עבורי מקור להנאה מרובה – הן מהתהליך והן מהתוצאות. בשנים האחרונות אני צובעת גם בגדי כותנה, פשתן וסיבים טבעיים אחרים, בטכניקות מיוחדות, ביניהן הדפסות עלים – שיטה שפיתחה אינדיה פלינט.  את הצמר שאני טווה וצובעת בצמחים אני מוכרת, וגם את הבגדים הצבועים בצבעים טבעיים ובהדפסות עלים. אני גם מקיימת סדנאות בהן אני מלמדת את הצביעה הטבעית. מידע כאן. למידע על מועדי סדנאות המתקיימות מדי פעם לקהל הרחב, ניתן להצטרף לרשימת התפוצה בדף הבית.

בגלריות באתר יש תמונות נוספות  של  בגדים, הדפסות עלים וצמר בצביעה טבעית.