שלום לכולן\ם ואביב שמח!

 

טוב, אז למרות מה שכתבתי בחדשון הקודם – על כך שאני לא זזה מן המחשב, ורק דוגרת על הספר, היו כמה ארועים משמחים מאד, שהוציאו אותי מן הבית, והולידו הזמנות מעניינות לחודש – חודשיים הקרובים.
הדבר הראשון – פרוייקט המחצלות בג'סר א – זרקא. זהו פרוייקט ביוזמה של רשות הטבע והגנים, שפנו אלי בעקבות הרצאה שלי, ששמעו לפני שנתיים… הרעיון היה לעבוד עם הנשים על משהו שהן תוכלנה להרוויח ממנו כסף, ואני כמובן רציתי לרתום לעניין את המלאכות המסורתיות של הכפר. עניין אותי לחפש נשים הזוכרות את ייצור המחצלות, שכן זה היה אחד ממקורות הפרנסה של תושבות ותושבי ביצות כבארה. הביצות יובשו בשנות העשרים של המאה שעברה, ולא חשבתי שאמצא בכפר א\נשים שעוד ממש גרו בהן, אבל בכל זאת חיפשתי זקנות וזקנים, ושמעתי סיפורים ותיאורים מן העבר. המחצלות שסיפרו לי עליהן הן המחצלות שנארגו על נול קרקע אופקי, בעזרת "מדרב". (בספר קליעה מדור לדור מתוארת אריגתן בפירוט רב.) אמנם לא מצאתי מישהי שממש תוכל ללמד איתי, אבל כאלו שזכרו את עצמן כילדות הולכות להביא את הצמחים למחצלות – מצאתי, והתקדמנו משם. למזלי יש בכפר קבוצה נפלאה של נשים שכבר עובדות עם רמת הנדיב על פרוייקטים של איכות הסביבה, והן נרתמו גם לפרוייקט הזה. את המפגש הראשון שלנו – הרצאה על שימור מלאכות מסורתיות – התחלתי בסיפור של רבי נחמן מברסלב על האוצר מתחת לגשר. התברר שאני מתפרצת לדלת פתוחה. לא רק שהן התרגשו מאד מן ההרצאה, אלא שאחת מהן כבר ממש התחילה בעצמה לאסוף חפצים היסטוריים של הכפר, ואפילו ללמוד מלאכות של פעם. נחת… במפגש השני, לימוד מעשי של אריגת המחצלת, התברר שהיא – עדילי – כבר מצאה זקנה מופלגת בכפר, שהראתה לה את העבודה, ואמרה לה שעבודה זו היתה הזהב של הכפר. (כך היא התבטאה… גם בלי שתשמע את הסיפור שלי…) מה אגיד???  

 

 

                                             

                                   

אז כבר בפסח הקרוב, הכוונה שבשמורת הטבע של נחל תנינים תהיה הדגמה של אריגת המחצלת, בידי אחת – או יותר – מנשות הכפר, שתקבל שכר עבור ההדגמה. אם אתן\ם באזור – לכו לראות וספרו לי…                                                                                  

  כי אני אהיה בפסח בדרום.    
ב-14 לאפריל סדנת המרגום אצל פאיזה מלאה, אבל יש עוד מתעניינות\ים, וחשבנו שאם כך – נציע את אותה סדנא גם ביום למחרת – שבת ה-15 לחודש. כיוון שאנחנו ממילא שם, מספיק אם יהיו 5 נרשמות\ים. אז אם אתן\ם בעניין – קפצו על הרכבת. הסדנא באותה מתכונת בדיוק רק בשבת ה-15 באפריל. הפרטים כאן   

משם, למחרת, נתחיל לעלות צפונה, עם ארוע משמח ביותר: סדנת חביצה בסוסיא!!! (לחצו וייפתח לכן\ם)הסיפור של הסדנאות האלה וההיסטוריה שלי עם סוסיא היא ארוכה.. את החג'ה שארה פגשתי לפני יותר מעשרים שנה, כשעבדתי במערה שבה היא היתה גרה. (אם יש לכן\ם סבלנות – כאן הסיפור המלא, וכאן הסיפור הממוקד בה ובסוסיא היום.) הקשר איתה חודש לפני כתשע שנים בעקבות חיפושים של חברים אחר טאבון מסורתי אמיתי, וכך, במשך כמה עונות חלב הצענו ביחד סדנאות לחביצה בנאד עור.

החג'ה שארה היתה טיפוס מיוחד, בעלת ידע עצום במסורות המקומיות של האזור שלה ובעלת ידי זהב. אם תרצו להציץ בה – כאן תוכלו לראות סרט בו גם היא מופיעה, כשניסינו ללמוד ממנה את הכנת המחבצה.

 

 

 

 היא נפטרה לפני שנה, ולא חשבתי שיהיה לה תחליף. אבל לפני כחודשיים פנו אלי מן הטלויזיה, לא פחות ולא יותר מאשר מתכנית האוכל "המסע המופלא של אהרוני וגידי" ושאלו על מקומות בהם עדיין ניתן לראות את ייצור מוצרי החלב המסורתיים. זה היה תירוץ מצויין לנסוע לסוסיא, לחדש את הקשר, לראות מה חדש, ואם יש מישהי שתרצה להדגים את החביצה בשכווה – מחבצת העור. ובכן… לפני שבוע צילמנו שם את התכנית על האוכל המקומי.  לא אקלקל למי שת\ראה את התכנית  ולא אספר כאן על כל מה שעשינו, אבל כן אספר שהיום אף אחת כבר לא חובצת במחבצת עור. יש להן שם חשמל סולארי חדש, וכולן עברו למחבצות חשמליות. אם לא נשמר עכשיו את הידע הזה, של הכנת נאדות העור והשימוש בהם – הוא ילך לאיבוד! חשוב גם לציין שבכל אזור בארץ המחבצות נעשו בדרך קצת אחרת, ויש חשיבות בעיני לשימור האזורי. אז הנה ההזדמנות, וזה בדיוק הרעיון שלי, של שימור מלאכות מסורתיות: לשלם לנשאי ולנשאיות המורשת עבור הידע שלהן\ם. כלומר – לגרום לכך שתהיה להן סיבה להמשיך לדעת לחבוץ במחבצות עור. באופן אידיאלי, אני חושבת שמשרד התרבות צריך לעשות את זה, אבל כיוון שאיננו חיות\ים בעולם אידיאלי, אני מארגנת את סדנאות החביצה. וגם, כמובן,  כי זה כיף, מעניין, וטעים  ביותר! זו גם הזדמנות לראות בעיניים את המציאות בדרום הר חברון – אחד האזורים היותר יפים ויותר כואבים בארץ. וידאד, שהיא קרובת משפחה של החג'ה שארה, הרימה את הכפפה, ותערוך אצלה את הסדנאות. יש שלשה תאריכים לבחירתכם\ן, והנה שוב הקישור לפרטים המלאים:https://www.old-crafts.co.il/qj  

אני מקווה שהצלחתי להעביר את החשיבות לקיום הסדנאות האלה. זו בעצם הדרך שלנו להגיד שהמסורת חשובה, ושכדאי לשמור על הידע הזה.
 קבוצות של 10 משתתפים\ות ומעלה יכולות לבקש תאריך מיוחד. אם אתן\ם מכירות צוותי עבודה המחפשים ימי כיף – המליצו.  העונה מסתיימת מתישהו ביוני.

 

אחרי הצילומים, המשכתי דרומה להתכנסות המלאכות הקדומות "אבני דרך" בנגב. היה נפלא. בסדנא שהעברתי ניקינו צמר גולמי, והכנו ממנו כריות לשינה. גם בנושא זה נשות סוסיא ואני מתכננות לעשות משהו, ואני מקווה שבעתיד (אחרי הספר…) תשמעו על כך. ההתכנסות הבאה – "שבע אבנים" – כבר מתוכננת לסתיו הקרוב, בסוף סוכות. רשמו, שלא תפספו.    עד אז אינשאללה הספר כבר ידע לזחול…        

   למי שעדיין לא קנה\תה – המכירה המוקדמת נמשכת.

 

 

 

 

 

המכירה המוקדמת היא על מנת לאסוף את הכסף
– להדפסה, לרכישת התמונות, לעריכה הגרפית, כדי לעודד אותי בישיבה מול המחשב – שאדע שיש גם מי שרוצה את הספר, ובעיקר – כדי שאדע כמה להדפיס, כי אני לא רוצה להיתקע עם ספרים שאין לי איפה לשים אותם. המחיר במכירה המוקדמת הוא 130 ש"ח, כולל משלוח בארץ. לאחר ההדפסה הוא יהיה יותר. אפשר לראות קצת יותר פרטים על הספר   כאן   https://www.old-crafts-new-ways.com/my-book  (וגם לראות את האתר החדש שלי באנגלית)  לשלם בכרטיס אשראי אפשר כאן     ולמי שרוצה בהעברה בנקאית – שלחו הודעה למייל שלי – yonitcrystal@gmail.comm  ואז אשלח לכם את פרטי חשבון הבנק להעברה. תודה! 
בקשה חשובה מאד – אם עשיתן\ם העברה בנקאית או שילמתן\ם באתר – בבקשה כתבו לי מייל עם הכתובת המדוייקת למשלוח ועם מספר הטלפון שלכם\ן. יש מישהי שהעבירה לי כסף לחשבון, ואני לא יודעת מה לכתוב על המעטפה…

 

ואחרונה אחרונה חביבה – תערוכת הגמר של פרס בנימיני – יפהפיה!  מרגישה כבוד להשתתף בה. מוזמנות\ים!

בית בנימיני,  העמל 17 תל אביב , קומה שניה.