ממש לפני שנסעתי למחנות תקופת האבן באירופה (יולי 2019) צלצלה אלי טליה ישוב, וסיפרה שהיא בצוות החפירות של התקופה הנטופית בעין גב (תקופת האבן)… ושיש להן שם בחפירות אבנים עם חורים, שהיא חושבת שאולי אלו משקולות של פלכים. אם זה אכן כך – זה אומר שייתכן שהטוויה היתה קדומה יותר ממה שחשבו הארכיאולוגים/ות עד כה. האם אני מוכנה לנסות ולבדוק את העניין? כן, ברור! דברים כאלה תמיד מרגשים אותי. זה בדיוק אחד הדברים שכל כך התפעלתי מהם במוזיאונים הפתוחים באירופה – השילוב הזה בין החוקרים/ות באקדמיה לבין בעלי/ות המלאכה והמוזיאונים הפתוחים. (למי שפספס/ה את החדשון הקודם בו סיפרתי על מסעותי בתקופת האבן בקיץ – זה כאן: https://www.old-crafts.co.il/1eS ). אז ממש כמה ימים אחרי שחזרתי, הגיעו אלי החופרות האמיצות (לחפור בעין גב בקיץ דורש אומץ לדעתי) עם חלוקי נחל הדומים לחלוקי הנחל המקוריים שנמצאו בחפירות (רפליקות). בתור מוט לפלך השתמשנו פשוט בענפי זית שחתכתי באותו רגע מהעצים בחצר. ניסיתי ו… הצלחתי. למרות שחלוקי האבן לא היו עגולים לגמרי, ולא כולם הסתובבו טוב – הצלחתי לטוות בעזרתם חוטים ארוכים מפשתן. הארכיאולוגיות שמחו מאד… מה זה אומר – לא ברור בכלל. זו בודאי לא הוכחה לכלום, אבל זה מעניין, ודי מדליק, וממש התאים לי מיד כשחזרתי. ואני כותבת את זה כאן כסיפור קצר.
והנה השערה של בנזוגי על ראשית הטוויה
הוא מדמיין פקעות עגולות כלשהן ניצלות על שיפוד מעל גחלים.
האשה שצולה אותן יושבת על עור כבש ומגלגלת את השיפוד ועליו הפקעת כדי לקררו
מעט מהצמר שעליו היא יושבת נאחז בקצה השיפוד, וכשהיא מושכת את השיפוד, נוצר בידיה חוט….
לדעתו משקולות הפלך הראונות היו נעשות מחומר רך כלשהו, ולא השאירו עקבות.