שנה!
או למעשה, שנה וקצת, תלוי איך בדיוק נקבעת יום הולדת של ספר.
חגיגת הוצאתו לאור היתה במימונה של תשע"ט, והתאריך הלועזי היה אז 29 באפריל.
מתוך חגיגת ה"קילעונא". צילום מירי סגן כהן
אני מאחרת מעט, שכן לא קל לי לסכם.
הוצאת הספר הביאה לסיומן שלוש עשרה שנים ארוכות של איסוף חומר, פגישות עם קולעים וקולעות,
שכללו גם כמה נסיעות הרפתקניות במיוחד (עליהן סיפרתי בחשאיות – מה בארועי ההשקות)
לימוד מדוקדק של שיטות הקליעה השונות, וכתיבה המתארת בדקדקנות רבה את מה שלמדתי.
עד כאן – הריון מוצלח, שכן נהניתי מכל רגע, ואפילו מרגעי הכתיבה – מחיקה – תיקון – שכתוב – חזרה
ביניהן היו כמה שנים קשות של עריכה, בדיקות ותיקונים, הוספות, משבר נטישה ושינוי, אבדן דרך, ולבסוף – שנתיים אחרונות קשות מאד מאוד של עבודה מול המו"ל,
במהלכן הקרבתי את כל היקר לי כמעט, ובעיקר את שלוות הנפש שלי, על מזבח הוצאתו לאור של הספר.
לא אפרט על כך, אבל כשהספר יצא, תגובתו הראשונה של בני היתה: "עכשיו אני רוצה לשרוף אותו"…
זה מההיבט האישי.
מההיבט הציבורי, הספר שחרר לעולם המון המון מידע, שבאמת לא היה ידוע עד אז, לא לאנשי ונשות ידיעת הארץ,
וגם לא למרבית הקולעים והקולעות. וגם לא לערבים/ות, שהסלים שלהם/ן מתוארים.
סלים ומחצלות היו בעבר כל כך יומיומיים ופשוטים, שחוקרים/ות לא נטו לתת עליהם את הדעת
או לחשוב עליהם/ן יותר מדי. מה שעניין אותם/ן היה יותר – מה שבתוכם, בבחינת "אל תסתכל בקנקן"…
ואילו אני מתעניינת בסלים ובמחצלות גם כחוקרת תרבות, וגם כקולעת, כך שאני רוצה לדעת בדיוק את הטכניקה כדי לעשות בעצמי,
ולא רק את הטכניקה, אלא גם את העונה הנכונה לאיסוף החומר, והטיפול בחומר,
וגם את כל ההיבטים התרבותיים, כמו השמות של הסלים, והשימוש המסורתי שלהם,
אולי היו שירים מיוחדים שקשורים בהם, או מנהגים מיוחדים –
אחרי כל אלו התחקיתי.
ברור לי שהמלאכה לא נשלמה לגמרי. שלא הצלחתי להגיע ממש לכל פינה, ולהפוך כל אבן ואבן.
תמיד יש עוד מה לחקור ומה לגלות
אבל מה שכן כתבתי, וזה מה שנתן לי את הכוחות להמשיך גם בימים היותר מאתגרים, (והיו לא מעטים כאלה)
הוא באמת שימור של מלאכות מסורתיות שנעלמות.
אני יודעת שהגעתי למידע הזה ממש ברגע האחרון, לפני שכבר לא היה לנו את מי לשאול.
אני יודעת שגם בשטחי הרשות הפלסטינית מספר הקולעים בחוטרי זית ובאלת המסטיק שיודעים את המלאכה על בוריה ניתן להיספר על אצבעות הידיים.
מספר הקולעות בקש חיטה הולך ומצטמצם עם כל זקנה שמתה.
עכשיו, כשהדברים כתובים בספר בצורה שמתעדת גם את מה שלמדתי מהידיים של אותם/ן זקנים וזקנות
הידע הזה יוכל להישמר ולעבור הלאה גם כאשר הידיים שלי עצמי כבר לא תוכלנה לעבוד.
אם הגעתם/ן עד כאן אבל בעצם בכלל לא שמעתם/ן על הספר,
אז כאן https://www.old-crafts.co.il/1fH תוכלו לקרוא על מה הספר עצמו ואף לראות את התוכן שלו
ואכן, מאז יצא הספר, אני רואה התעוררות רבה בקרב הקולעים והקולעות בארץ להשתמש בחוטרי זית, באלות המסטיק
ובשאר עצים ים-תיכוניים גם לקליעה, ולא רק לקישוט.
א/נשים שקנו את הספר שלחו לי צילומים של סלים שקלעו על פיו, אפילו כאלה מעבקנה, שאני עצמי לא העזתי…
הנה דוגמא:
אני רואה יותר ויותר קולעים/ות שמשתמשים/ות בסוף ובגומא לקליעה, ושמרחיבים/ות את התעניינותם/ן גם לקליעת מחצלות.
אני מקווה שהספר מעורר גם יותר מודעות למקור של מה שאנחנו קולעות/ים,
ולמסורות הקליעה שהיו בארץ לפני שהרצל אוסטר התחיל לקלוע ולהפיץ את הקליעה בסנסני תמר.
(שאין לי חלילה שום דבר נגדה, להיפך, רק שהיה לי ממש חשוב שלא תיתפס בתודעה כקליעה המקומית המסורתית של הארץ).
אז כן, עברה שנה, אני מבינה שגם לי וגם לספר יש עוד לאן ללכת,
הייתי מאד רוצה שיתורגם לאנגלית ולערבית, למשל
וגם – כן, יש לי סיבה לחגוג קצת.
אז
לרגל מלאת שנה לצאת הספר, אני מציעה אותו מעכשיו (9 במאי 2020 ועד לחג השבועות – 30 במאי 2020)
במחיר 150 ש"ח כולל משלוח בדואר רשום.
(במקום 180 ש"ח ללא משלוח)
לקנייה כתבו לי בבקשה מייל ל yonitcrystal@gmail.com
עם כתובת משלוח מדוייקת, כולל מיקוד, ובדואר המליצו לי גם לכתוב מספר טלפון על המעטפה
אז אם תרצו להוסיף גם את מספר הטלפון – מומלץ
אשלח לכם/ן את פרטי החשבון להעברה או את המספר להעברה בביט.
למי שרוצה לשלם בכרטיס אשראי אפשר מכאן.
שימו לב – התשלום הוא דרך פייפאל אבל אין צורך בחשבון פייפאל.
המשיכו עם פייפאל ולמטה תהיה אפשרות לתשלום בכרטיס אשראי רגיל. (ייתכן שאי אפשר בכרטיס דיירקט).
אם החשבון שלכם/ן שקלי – לחיצה על "לרכישה עכשיו" (הכפתור הצהוב) תאפשר תשלום בשקלים.
בהנאה – יונית