כשהגענו למשפחת עלאמה לראשונה, בשנת 2012, היה זה בכדי ללמוד איך מיוצר המלבן, אותו הכרנו מצידי הדרך ירושלים-באר שבע דרך חברון. (ראו מאמר על המלבן כאן) באותו ביקור ראשון, או אולי בזה […] - להמשך...
מאמרים
שימור מלאכות מסורתיות – החוויה הנשית
מאמר זה כתבתי בשנת 2006 עבור ספר בשם "החוויה הנשית". הספר מעולם לא יצא לאור, למרות ששילמנו כסף רב למי שהבטיחה לפרסמו. משום מה גם את המאמר גנזתי מאז, והנה היום, בשנת 2018 הוצאתי […] - להמשך...
מציאת צמחים מקומיים המתאימים לקליעת הנשים האתיופיות בארץ
בשנת 2017 הצעתי פרוייקט זה ל"שומרות על הגחלת" במסגרת התכנסות מלאכות קדומות "אבני דרך". מאמר זה מסכם את השלב הראשון – מציאת צמחים מקומיים, שיכולים להחליף את הצמחים בהן קלעו הנשים באתיופיה. - להמשך...
של מי המורשת הזו? שימור מלאכות מסורתיות במרחב מודרני תחרותי – בעיות, תהיות,הבהרות.
מאמר זה נכתב במקורו עבור הכינוס השלישי לשימור מורשת תרבות, שהתקיים בנובמבר 2016 וליווה הרצאה שנתתי באותו נושא. הוא מופיע באתר הכינוס . הערות: 1-השימוש בלשון זכר בלבד כמכוון […] - להמשך...
מלאכות מסורתיות מקומיות – חשיבות השימור, והפרקטיקות השונות לשימורן.
מאמר זה נכתב עבור הכינוס הארצי השני לשימור מורשת התרבות, שהתקיים ב-2014, והוא הרחבה להרצאה שלי בנושא. הוא מובא כאן בשינויים קלים, ובהרחבה מסויימת. ניתן לצפות בהרצאה שהרציתי בכינוס כאן.https://www.youtube.com/watch?v=JjzRpg0OWt4 הערה: בכתיבה השתדלתי ככל […] - להמשך...
הכנת נאדות מעור עז.
המאמר נכתב ביחד עם נמרוד איילי – בורסקאי ועם עדו כהן – בן זוגי זהו סיכום של פרוייקט לימודי בשם "שומרים על הגחלת", שהוא חלק מהתכנסות "אבני דרך" 2015. נאדות מעור בהמה שימשו […] - להמשך...
מה? מה! מלבן! על ייצור ה"מלבן" בהר חברון
הערה : המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי הלשון העברית וכן בשל חוסר המודעות המספקת שהיתה לי בזמן שנכתב. בכל מקום בו הכתוב בלשון זכר, צריך להיות גם לשון נקבה. במאמרים שייכתבו משנת 2017 והלאה […] - להמשך...
השומרה – סיכום סדנת בניה של מבנה שומרה – 2006
זהו סיכום של סדנא בת כשבועיים, לבנייה של שומרה בבניית אבן יבשה, כפי שנבנו השומרות באזורי ההר לפני אלפי שנים. אבו ח'אלד, שהנחה את הסדנא הוא מאחרוני הזקנים שיודעים לבנות אותן. השומרה נבנתה על אדמתו, באזור ירושלים. - להמשך...
מפרג אל ח'וביזה ,השימוש בו, והמתכון.
לפני כמה שנים הסתובבתי בקסבה של חברון, כדי לחטט בכלמיני עניינים ישנים של מלאכות. אל תחשבו שעבורי להגיע לשם הוא עניין יומיומי פשוט, זה לא היה כך, אבל בכל זאת זה מה שעשיתי. באחת […] - להמשך...
הכנת סיר בישול מחרס –"דיסט" – בקדרות האתיופית.
זהו סיכום של שלש סדנאות להכנת סירי בישול מחרס- "דיסט" באמהרית – שנערכו אצל קבוצת הנשים האתיופיות "אהטה" (אחותי) בקרית גת. מטרת הכתוב כאן היא להוות סיכום ותזכורת לאלו אשר השתתפו בסדנאות, וכן הקדמה ואוריינטציה לאלו שבכוונתם לבוא לסדנאות הבאות. בהמשך מובא תיאור מפורט של תהליך העבודה. כמו כן סיפור הרקע של ארגון הסדנאות מאיר כמה נקודות חשובות לגבי סדנאות עם בעלי\ות מלאכה מסורתיים\ות בכלל. כיוון שבמקרה זה מדובר בקדריות, נקטתי לשון נקבה במקרים בהם לא רציתי להכביד על הנוסח, והכוונה במקרים אלו היא גם לבעלי מלאכה גברים. - להמשך...